1. התנגדות לביצוע שטר ובקשה לקבוע כי ההתנגדות הוגשה במועד.
המדובר בהתנגדות לביצוע שיק על סך 58,000 ש"ח, משוך ע"י המבקשת ואשר שורת התשלום לפקודה בו מחוקה ידנית ולצידה מופיע הכיתוב "פיקדון _ י.מ. אמסלם בע"מ" (היא המשיבה).
המבקשת עתרה בשתי בקשות, הן בהתנגדות לביצוע השטר והן בבקשה לקבוע כי ההתנגדות הוגשה במועד, לנוכח רישומי תיק ההוצל"פ לפיהם לפי מועד מסירת האזהרה, ביום 5.1.12, הרי שההתנגדות הוגשה באיחור, משהוגשה ביום 4.3.12.
החלטה זו ניתנת בעקבות דיון שהתקיים בפני בשתי הבקשות ביום 8.11.12, במסגרתו נחקרו מנהל המבקשת ובעליה, מר אבראהים שרארי, ושליח מסירת האזהרה, מר בנדק רפי, וכן נשמעו סיכומי טענות הצדדים.
תחילה אתייחס למהות עתירתה הראשונית של המבקשת, לקבוע כי התנגדותה הוגשה במועד, אשר אינה מהווה הליך שגוי, שכן ככל שיסתבר כי נפל פגם בהמצאת האזהרה, כטענת המבקשת, וכי נודע לה על דבר ההליכים כנגדה רק ביום 14.2.12, הרי שיש לקבוע כי במקרה זה אמנם הוגשה ההתנגדות במועד ואין מקום לדיון בבקשה להארכת מועד.
2. בתצהירו, טוען מנהל המבקשת כי מעולם לא נתקבלה האזהרה על ידה, או על ידי מי מטעמה, והטענה העולה מאישור המסירה לפיה האזהרה הודבקה על דלת ביתו לאחר שלושה ביקורים בהם לא היה איש בבית, כלל איננה נכונה, שכן אימו המתגוררת עימו איננה יוצאת את הבית, למצער בשעות ביקורו של השליח, ולפיכך לא ייתכן כי לא נמצא איש בבית כנטען בתמיכה להדבקת האזהרה.
עוד מבהיר מנהל המבקשת כי בכתובת המצוינת באזהרה, 5083/35 נצרת, מצויות 3 דירות ללא מספרי דירה, ולכן סביר להניח כי אילו אכן הגיע שליח כאמור, הרי שהוא הגיע לבית סבתו הנמצא בקומת הקרקע, ומאחר והיא נפטרה בשנה שעברה אין איש מתגורר בבית, דבר העשוי להסביר דברי השליח.
זאת ועוד, טוען מנהל המבקשת כי בהסכם שנכרת בין הצדדים, נשוא הסכסוך, דאג לציין מספר תיבת הדואר של מבקשת, אליה מגיעה תדיר תכתובת עניפה ולא ברור מדוע לא ציינה המשיבה כתובת זו, דבר אשר היה וודאי חוסך את כל ההליך.
באשר למועד בו נודע לה על קיום ההליך, טוען מנהל המבקשת כי ביום 14.2.12 הודיע לו הבנק על עיקול שהוטל על חשבון המבקשת, ובעקבות זאת שכר שירותי בא כוחו להגשת ההתנגדות.
3. לגופו של עניין, טוענת המבקשת כי המדובר בשיק שנמסר למשיבה כביטחון בלבד להבטיח תחילת עבודת המבקשת במועד שנקבע עפ"י הסכם עבודה שנכרת בין הצדדים (ס' 16 יא להסכם), ועל המשיבה היה להשיבו לידי המבקשת לאחר ביצוע עבודה בהיקף שווה ערך לסכום השיק.
המבקשת טוענת כי עמדה בחיוביה עפ"י ההסכם, הן באשר לתחילת ביצוע העבודה במועד והן באשר להיקף העבודה והגישה למשיבה חשבון חלקי על סך 220,060 ש"ח, מתוכו אישרה המשיבה סך של 49,470.86 ש"ח בלבד, ומסרה למבקשת שיק על סך 39,200 ש"ח בלבד, בטענה לקיזוזים שונים, שיק אשר לא נפרע נוכח סכסוך שנתגלע בין הצדדים, בגינו נתנה המשיבה הוראה לביטול השיק.
לגרסת המבקשת, נוכח ביטול שיק המשיבה שניתן תמורת עבודתה, הוגש השיק לביצוע, וכפעולת נגד הגישה המשיבה את השיק נשוא התנגדות זו לביצוע.
4. אכן, אין מחלוקת כי כתובתה הרשומה ברשם החברות של המבקשת נכון למועדים הרלבנטים, הינה "רחוב 5083/35 נצרת", היא הכתובת המצוינת בטופס האזהרה, ובה התגורר באותם זמנים גם מנהל המבקשת והמצהיר מטעמה, מר איברהים שרארי, אשר העיד כי משמעות הכתובת: רחוב 5083 בניין 35 בעיר נצרת.
אלא, שלא בכך טמונה המחלוקת, כי אם בשאלה האם אמנם הגיעה המסירה ליעדה, דהיינו למי מטעם המבקשת (אשר הינה תאגיד), ובהינתן העובדה כי ההמצאה בוצעה בדרך של הדבקה. עמידה דווקנית על טענה להמצאה כדין לנוכח כתובתה הרשומה של המבקשת, תוך עצימת עיניים מאפשרות של העדר מסירה בפועל וכפועל יוצא העדר ידיעה על קיום ההליך, יש בהן כדי לפגוע פגיעה שאינה מידתית בזכות הגישה לערכאות, זכות הזוכה בצדק למעמד חוקתי.
אמנם, אין מנהל המבקשת תומך טענותיו באשר למבנה הבניין באסמכתא דוגמת תשריט, על אף שייתכן כי היה מקום לעשות כן, אולם, משעדותו בעניין זה הינה עדות ברורה וקוהרנטית שלא נסתרה בכל ראיה, יש מקום ליתן לכך משקל מתאים (ר' בעמ' 6 לפרוט' ש' 23-31).
יתרה מכך, בעדותו לא זכר השליח פרטי המסירה, אולם עובדה אחת אישר בעדותו, והיא כי המדובר אמנם במבנה, בבניין, באופן המאשר טענת המבקשת.
ר' עדות השליח בעמ' 11 לפרוט' ש' 18-21:
"ש. זה בניין או בית?
ת. זה בניין.